תיאור האטרקציה
המבצר מאצ'יו אנג'ינו, המכונה אחרת הטירה החדשה (קסטל נואובו), ניצב על חוף מפרץ נאפולי, ומשמש סמל אופייני לעיר למטיילים המגיעים מהים. יוצר טרפז לא סדיר בתכנית, הוא ממוקם על מדרגות גבוהות ומחוזק לאורך ההיקף במגדלים גבוהים בעלי שיניים. המבצר קיבל את שמו הלא רשמי מסקיו אנג'ינו ("בעל אנג'ין") לכבוד צ'ארלס הראשון מאנג'ו, שהקים אותו בשנים 1279-1282. לאחר מכן, תחת אלפונסו הראשון מאראגון, בשנים 1443-1453. הוא נבנה כמעט מחדש על ידי אומנים טוסקנים וקטאלונים.
לשלושת מגדלי החזית הראשית יש את השמות הבאים: Georgievskaya, Srednaya ו- Sentry. בין שני המגדלים האחרונים נמצאת שער הניצחון המפורסם, אחת הדוגמאות המבריקות לאדריכלות הרנסנס, במקרה זה בעקבות המסורת האמנותית הרומית העתיקה. הקשת הוקמה לכבוד הצטרפותו של אלפונסו הראשון בנאפולי ומורכבת מכמה שכבות. השכבה התחתונה מעוטרת בעמודים קורינתיים ותבליט בסיסי "אלפונס וסוויטתו"; השני - על ידי האפריז "כניסת הניצחון של אלפונס לנאפולי". השלישי מצויד גם בקשת עם עמודים יוניים, ולרביעי ארבע נישות עם פסלים אלגוריים: מתינות, כוח, צדק ורחמים. הרכב מוכתר בחזית חצי עיגול עם אלגוריות של שני נהרות ומעליו פסל של המלאך מיכאל, הפטרון של הריבונים הנוצרים - לוחמים. מספר אמנים יוצאי דופן עבדו על הקשת הזו: פרנצ'סקו לוראנה, דומניקו גאגיני, ישעיהו דה פיזה ופייטרו די מרטינו.
מאחורי שער הניצחון נפתחת חצר מרווחת, ממנה ניתן להגיע לאולם הברונים, שם מתקיימות ישיבות מועצת העיר, כמו גם אל קפלות המבצרים ומבוכים. באולם הברונים, פרדיננד הראשון מארגון התמודד באכזריות עם המסיתים למרד הברוני בשנת 1486, ולכן האולם הזה קיבל את שמו.
הטירה שימשה כמקום מגוריהם של בתי המשפט של אנג'ו וארגונה; בין תושביה הבולטים היו האפיפיור סלסטין החמישי, ג'וטו, פטרארך, בוקצ'יו, צ'ארלס החמישי ואחרים. במאות ה -16-18 הוקמה הטירה מחדש יותר מפעם אחת, ובתחילת המאה ה -20, כתוצאה משיקום, המראה של המאה ה -15 הוחזר לה.
