פורץ המוזיאונים ושובר הקרח "לנין" - רוסיה - צפון מערב: מורמנסק

תוכן עניינים:

פורץ המוזיאונים ושובר הקרח "לנין" - רוסיה - צפון מערב: מורמנסק
פורץ המוזיאונים ושובר הקרח "לנין" - רוסיה - צפון מערב: מורמנסק

וִידֵאוֹ: פורץ המוזיאונים ושובר הקרח "לנין" - רוסיה - צפון מערב: מורמנסק

וִידֵאוֹ: פורץ המוזיאונים ושובר הקרח
וִידֵאוֹ: FBI Finally Solve The Gardner Museum Heist 2024, סֶפּטֶמבֶּר
Anonim
שובר הקרח המוזיאוני "לנין"
שובר הקרח המוזיאוני "לנין"

תיאור האטרקציה

שובר הקרח הגרעיני "לנין" הוא כלי השטח הראשון על פני כדור הארץ עם תחנת כוח גרעינית. "לנין" תוכנן ונבנה בברית המועצות בשנת 1957 לצרכי השירות של נתיב ים הסחר הצפוני. ב -1989 עוגן שובר הקרח למעגןו הנצחי על מנת למלא את חובתו מולדת כעשרים שנה מאוחר יותר, אם כי ביכולת אחרת לגמרי.

פיתוחו של שובר הקרח הגרעיני הדרוש באותה תקופה הופקד בידי TsKB-15, הנושא כיום את השם "אייסברג", שאירע בתקופה שבין 1953 ל- 1955 מיד לאחר אישור ההחלטה לבנות שובר קרח גרעיני גדול. כלומר בסתיו של 20 בנובמבר 1953 על ידי מועצת השרים ברית המועצות. לביצוע פרויקט מס '92 מונה V. I Neganov למעצב הראשי. שובר הקרח הגרעיני "לנין" תוכנן בהנחייתו הקפדנית והמדויקת של איגור איבנוביץ 'אפריקנטוב. לשם ביצוע משימה זו פותחה במכון מדעי בשם "פרומתאוס" פלדה שתוכננה במיוחד עבור גוף ה- AK-28 ו- AK-27, שעסקה בפיתוח שובר קרח חדש ושיפורם.

בשנת 1956 הונחה הספינה במספנה המפורסמת א 'מרטי הממוקמת בעיר לנינגרד. האחראי והבנאי העיקרי בעניין זה היה V. I. צ'רייבאקוב. במפעל קירוב נבנו טורבינות ספינות; במפעל האלקטרומכני של חרקוב - הגנרטורים החשמליים העיקריים ומנועי חשמל לחתירה שתוכננו במיוחד פותחו ויצרו במפעל לנינגרד "אלקטרוסילה".

בחורף, 5 בדצמבר 1957, התקיימה ההשקה החגיגית של שובר הקרח "לנין". כמעט שנתיים לאחר מכן, כלומר ב- 12 בספטמבר 1959, ממספנת מפעל האדמירליות המפורסם, הוא נשלח לניסויי הים הראשונים בפיקודו של פ.א פונומרב. ידוע שלא רק בתקופת הבנייה, אלא גם במהלך הבדיקות, מספר רב של משלחות, כמו גם נציגים של מדינות שונות, ביניהן הרולד מקמילן, ראש ממשלת בריטניה ו ריצ'רד ניקסון, סגן נשיא ארצות הברית, היו על הסיפון. בחורף ה -3 בדצמבר 1959 נמסרה הספינה המונעת בגרעין לידי משרד חיל הים, ומאז 1960 היא חלק מחברת הספנות מורמנסק.

מבחינת פתרון התכנון, שובר הקרח הגרעיני "לנין" היה כלי סיפון חלק עם מבנה-על אמצעי מוארך ושני תרנים; בחלקו האחורי של הכלי הייתה פלטפורמת נחיתה והמראה המיועדת להמראה של מסוקי בקרה וסיור. בכלי "לנין" היו שתי תחנות כוח עזר גרעיניות. תהליך השליטה בכל מכשירי הספינה, המנגנונים והמערכות בוצע מרחוק. לצרכי הצוות נוצרו תנאים טובים לשהייה ארוכה מספיק באזור הארקטי.

לשובר הקרח הגרעיני הייתה יכולת תחנת כוח גדולה, כמו גם אוטונומיה גבוהה מאוד - מסיבות אלה, הוא הראה ביצועים מצוינים כבר במהלך הניווט הראשון.

שובר הקרח "לנין" קיבל חיים שניים ממש בדצמבר 2009, בתקופה בה חגגו 50 שנה לחקר הארקטי. שובר הקרח הזה הוא שהפך לסמל האירוע הזה, כי אם לשפוט על פי קילומטרים שלו, אנחנו יכולים לומר בביטחון שהוא טייל בכל העולם, לאחר שעשה טיול מסביב לעולם. מאז פתיחת המוזיאון ביקרו בו 40 אלף איש שזרימתו אינה פוחתת משנה לשנה. מעניינת במיוחד הייתה ארוחת הצהריים בחדר המחלקה של שובר הקרח האטומי, כמו גם טיול למרפאת החוץ של הספינה.גם כיום שובר הקרח האגדי "לנין" מעורר הרבה רגשות והתפעלות בקרב מבקרי המוזיאון.

תמונה

מוּמלָץ: