בשנת 1971 הוקמה המדינה העצמאית של איחוד האמירויות הערביות, ובאותו יום, 2 בדצמבר, אומץ אחד מסמלי המדינה של המדינה החדשה, דגל איחוד האמירויות. יש לו צורה של מלבן, שאורכו יחסי לרוחב ביחס של 2: 1. הבד מחולק לארבעה חלקים, העשויים מבדים בצבעים שונים.
לאורך מוט הדגל יש פס אנכי בצבע אדום בוהק, שתופס רבע מאורך המלבן. שאר השדה מיוצג על ידי שלושה פסים אופקיים ברוחב שווה. החלק התחתון שחור, האמצעי לבן והעליון ירוק.
תושבי האמירויות גאים בדגלם ומאמינים שהוא משקף את כל עושר מולדתם, את עוצמת הרוח של תושביו, את יופיו של הטבע. הדגל, על פי אנליסטים, מסמל את תהליך המסגרת ההדרגתית של חוקת המדינה וזכויות אזרחיה, מדבר על סיבולת וגאווה של תושבי איחוד האמירויות.
הפס האדום האנכי הוא הבסיס ללוח. הסמליות שלה טמונה בעובדה שנראה שהיא מחבקת את הצוות ומדברת על העוצמה יוצאת הדופן וגדולה הגאה של רוח האזרחים. הפס האדום הוא הבסיס שעליו נוצרו יסודות פוליטיים ומוסריים, המאוחסנים באופן בלתי מעורער לא רק בבנייני ממשלה, אלא גם בלבם של אנשים רגילים.
הפס הירוק על דגל איחוד האמירויות מדבר על העוצמה הגדולה של האיסלאם וחשיבותה של דת זו בחייהם של אזרחי האמירויות. יסודות האסלאם הם עמודי התווך העיקריים שעליהם נשען כל מאמין אמיתי. דת זו מחליפה אותם בדברים רבים, ועל כן תפקידה בחינוך וגיבוש האופי הלאומי כה גדול. והצבע הירוק על הדגל מסמל נוער וחוזק הטבע, שבמדינה הזו הוא חזק ועוצמתי כפי שהוא חמור.
האי הלבן על הבד הוא סמל של טוהר וסובלנות. אלה הם הערכים החברתיים העיקריים לאזרחי איחוד האמירויות, המטען העיקרי שלהם ואותם סדרי העדיפויות המועברים על ידם מדור לדור.
השדה השחור מהווה אינדיקציה לעושר החומרי העיקרי של המולדת. שחור הוא צבע השמן, עתודת "הזהב השחור" של איחוד האמירויות הערביות. הנפט, שנמצא בשנות העשרים באזור זה, מילא תפקיד כה גדול בהתפתחות ובהיווצרות המדינה עד שיצר את הנס הכלכלי מאוד שכל העולם יודע כיום בשם איחוד האמירויות. כיום, תחת דגלה, מדינה זו מדגימה בגאווה בפני האורחים את הישגיהם של רעיונות בניה והנדסה מתקדמים, וגורמת להם להעריץ ולהדהים אותם מיכולות אנושיות.
