דגל סולטנות עומאן אומץ בדצמבר 1970 יחד עם ההמנון של המדינה.
תיאור ופרופורציות של דגל עומאן
דגל עומאן הוא בד מלבני קלאסי, שאורכו בדיוק כפול מהרוחב. פס אדום עובר לכל רוחבו של דגל עומאן ובראשו סמל העומני.
שאר שדה הדגל מחולק באופן שווה לשלושה פסים אופקיים ברוחב שווה, שהוא פחות מרוחב הפס האנכי האדום לאורך מוט הדגל. הפס העליון של השדה הראשי של דגל עומאן הוא לבן. הוא מסמל את הרצון לשלום ולהתקדמות. החלק האמצעי של השדה הראשי של דגל עומאן אדום ומתמזג עם הפס האנכי בקוטב. גוון הבד הזה מזכיר את המאבק בפולשים זרים שפלשו אי פעם לארץ הסולטנות. השליש התחתון של התחום המרכזי הוא ירוק ומדגיש את תפקידו החשוב של האסלאם - הדת הנהוגה על ידי הרוב המכריע של תושבי הסולטנות. בנוסף, הבר הירוק מדגיש את חשיבות החקלאות בכלכלת המדינה.
הסמל על דגל עומאן ידוע מאז המאה ה -18. אז הפכו חצבים חוצים לראשונה לסמל של הסולטנות. החבטות המתוארות על הסמל ממוקמות כלפי מטה עם להביהן. הם נמצאים במעטה מעוטר עשיר, והקומפוזיציה מעוטרת בחנג'אר המסורתי העומאני, המורחים על החרבים. פגיון זה מעטר את בגדיהם של ערביי הסולטנות ומשמש כמאפיין הכרחי של התלבושת הלאומית ונשק הגנה מסורתי לכל איש הסולטנות. מעל החאנג'אר על הסמל על דגל עומאן, חגורות מונחות על גביהן, שמאחוריהן נחבש פגיון על חגורתו של גבר ערבי.
סמל עומאן מעטר גם את הסטנדרט האישי של הסולטן. הדגל שלו הוא שדה אדום עם גבול מלבני ירוק הממוקם קרוב לקצוות הדגל. במרכז התקן סמל הזהב של עומאן, שבראשו כתוב המלך.
היסטוריה של דגל עומאן
דגלו של עומאן אומץ בשנת 1970 לאחר הפיכה על ידי בנו של השייח 'סעיד בן טיימור דאז. השייח 'קאבו החדש מיד לאחר תפיסת השלטון החל לבצע שורה של רפורמות הנוגעות לכלכלת המדינה. סמלי המדינה שונו גם הם, בפרט, אומץ דגל חדש של עומאן, המשמש עד היום. הבד משמש לכל המטרות ביבשה, בשימוש באוניות ממלכתיות ופרטיות, כמו גם דגל של דגל מסחרי.
