תושבי מדינת סומי הצליחו להפליא לשמר את המסורות התרבותיות של אבותיהם עוד מימי שליטתם של הפגאנים, ולשלב אותם בכבוד ובהרמוניה עם מנהגים אורתודוקסים. את הקוקטייל שהתקבל ניתן לקרוא בצדק תרבות פינלנד, שתכונותיה הבולטות העיקריות הן איפוק, איכות טובה ויציבות. עם זאת, איכויות אלה הן כמעט התכונות העיקריות בדמותו של כל פין.
יש השפעה מבחוץ
התרבות של פינלנד הושפעה במידה רבה מהמנהגים והמסורות של המדינות הסקנדינביות השכנות, במיוחד מכיוון שלעמם תמיד היה הרבה מן המשותף עם הפינים. השבטים הסקנדינבים סגדו לאותם אלים, תנאי מזג האוויר של הסביבה שבה הם חיו היו דומים מאוד, ולכן החגים הפכו דומים, המטבח היה קשור והמוזיקה והשירים היו מאופקים וחלקים באותה מידה.
קרבתה של קארליה העניקה לפינים את האפוס הפואטי "Kalevala", אותו החלו לכנות קארלנית-פינית. הספר מבוסס על חמישים רונים - שירי עמי קרליה ופינלנד, שנאספו ושיטתו על ידי הבלשן הפיני א 'לנרוט. "Kalevala" השפיע רבות על כל הספרות הבאות, אלא גם על המרכיב המוזיקלי של תרבות פינלנד. אגב, הפינים גאים בחתן פרס נובל בכתיבת ספרים, פרנס סילנפה.
מסורות אבן
האדריכלות של פינלנד מתגבשת, שוב, בהתבסס על מוזרויות החיים, הטבע הקשה ותנאי האקלים הקשים. הדירות הפיניות הן כפופות, מוצקות וחזקות, אין להן קישוטים מיוחדים, הן בנויות מאבן ועץ. אדריכלות האבן באה לידי ביטוי במאה ה -12 במהלך בניית מקדשים. דוגמה חיה לאדריכלות הכנסייה מימי הביניים ששרדה היא ההרכב ליד הקתדרלה בטורקו.
לאחר שקיבל עצמאות, העם הפיני החל לשמר בזהירות ולשפר את המסורות הלאומיות שלו. רצון זה נגע בכל תחומי התרבות הפינית, ובתי ספר וסדנאות החלו להופיע בארץ, שם כל אחד יכול ללמוד גילוף בעץ או פרזול מתכות.
לתרבות יש גם חג
יחס מיוחד לתרבות בפינלנד מתבטא בכך שיום החורף האחרון נחגג במדינה במיוחד. מאחר והחורף, הפינים חוגגים גם את יום קלוואלה, המכונה אחרת יום התרבות הפינית. בשנת 1835 העלה אליאס לנרוט את חתימתו ב -28 בפברואר, ושלח את המהדורה הראשונה של האפוס המפורסם להדפסה.
