אחת ממדינות אירופה, הכובשת שטח זעיר, ובכל זאת, מאופיינת ברמת חיים גבוהה, באווירה רגועה ונוחה. זה נובע במידה רבה מהמאפיינים הלאומיים של לוקסמבורג, המנטליות והתרבות של תושביה.
התרבות במקום הראשון
כנראה, זהו המוטו שתושבי הדוכסות יכלו לכתוב על כרזותיהם. למרות כל הבידוד, האיפוק ומצב הרוח שלהם למשפחה, ולא לבידור, הם מתייחסים לכל האורחים בלבביות ובנימוס. נכונות ההתנהגות באה לידי ביטוי אפילו בדברים הקטנים ביותר, במקרה של מפגש מקרי ברחוב, שלא לדבר על ארגון מנוחת האורחים.
שמירה על מסורות תרבותיות היא טבעית גם עבור לוקסמבורגים, כמו הגעת יום או לילה חדשים. שלטונות המדינה והקהילות הפרטיות הקימו פרסים רבים, המוענקים ומעודדים את עובדי התרבות והאמנות. לכל קהילה יש גם תזמורת משלה, שמשמחת את התושבים בקונצרטים מוזיקליים בסופי שבוע וחגים.
בין גרמניה לצרפת
מדענים טוענים כי הקרבה לשתי מדינות גדולות אלה אינה יכולה אלא להשפיע על תושבי הדוכסות, שירשו תכונות אופייניות מסוימות של הגרמנים או הצרפתים. מהראשונה לוו הלוקסמבורגים תכונות כאלה בעלות אופי לאומי: חריצות עצומה; חובה ואחריות; דיוק, קפדנות, חתירה לאידיאל. האומה הצרפתית העניקה לשכניה אופי מוזר, רצון לתקשר עם חברים, עמיתים, שכנים לאורך הרחוב או מפה גיאוגרפית.
מיקומה הגיאוגרפי הזה של לוקסמבורג הוליד רב לשוניות באזור די קטן זה. השפות הרשמיות במדינה הן גרמנית וצרפתית. בחיי היומיום מתקיימת התקשורת, כמו שהמקומיים צוחקים, בשפה הלוקסמבורגית, המבוססת על קוקטייל מדהים של ניבים גרמניים נמוכים רצופים מילים וביטויים צרפתיים.
מעוז האמונה הקתולית
תיירים מופתעים לגלות כי המדינה הקתולית העיקרית באירופה היא לא פולין, כפי שנהוג לחשוב, אלא לוקסמבורג הקטנה.
97% מהאוכלוסייה רואים עצמם קתולים, השאר פרוטסטנטים, יהודים, נוצרים אורתודוקסים. גם ילידי יוון, רוסיה וסרביה רואים עצמם חסידים של האורתודוקסיה. האוכלוסייה סובלנית כלפי כל דת, מכבדת את בחירת האדם.
