אחד האיים הרוסים קיבל את שמו מנהר האמור (בתרגום ממנצ'ו), אך קשה מאוד לנחש על כך. "Sakhalyan -Ulla" נכתב על המפה, שפירושו "סלעי הנהר השחור" - ולכן שמו של נחל המים הועבר בטעות לאדמה.
מעניין שההיסטוריה של האי סחאלין זוכרת את הטעות שעשה אי.פ. קרוסנשטרן. המטייל הגדול סיכם אודות גילוי חצי האי, מאוחר יותר תיקנו היפנים את הטעות, והוכיחו כי פיסת אדמה זו מוקפת במים מכל עבר.
אי ואנשים
ההיסטוריה של האי סחלין אינה ניתנת להפרדה מחיי תושביה. ארכיאולוגים טוענים כי התושבים הראשונים הופיעו כאן בתקופה הפליאוליתית המוקדמת. למרבה הצער, מעט מאוד חפצים שרדו, שהיו עדות למקור החיים באזור זה של כדור הארץ.
הרבה יותר ידוע על תושבי סכאלין מאז המאה ה -17, אז החלה התפתחות סיביר ושטחי המזרח הרחוק על ידי חוקרים רוסים. כשהגיעו לאי, הם מצאו כאן את השבטים עינו וניבך: הראשונים כבשו את החלק הדרומי של האי, האחרונים נמצאו בצפון.
עד אמצע המאה ה -19 לא היו מחלוקות בין רוסיה ליפן, אף אחת מהמדינות לא נכנסה לשטחים אלה. בשנת 1855 נחתם אמנה על ידידות, אחת מהוראות המסמך נאמרה על הבעלות המשותפת על האי על ידי שתי המדינות. לאחר 20 שנה המצב השתנה - על פי ההסכם החדש, סאחלין הפך לאי רוסי, ואיי הקורילים נסוגו ליפן.
ההיסטוריה של האי במאה העשרים
מלחמת רוסיה-יפן הביאה לתבוסת הצבא והצי הרוסי. הסכם חדש נחתם בין המדינות, כיום חלק מהאי מתחת למקביל ה -50 הלך לזוכה, כלומר ליפנים. צבא ארץ השמש העולה הרחיק לכת עוד יותר: כשהוא מנצל את העיכוב בהקמת הכוח הסובייטי במזרח הרחוק, כבשו הכוחות היפנים גם את החלק הצפוני של האי.
את סוף הטענות של יפן לשטח זה שמה מלחמת העולם השנייה - אפשר לומר זאת בקצרה על ההיסטוריה של האי סחלין, מבלי לגעת בפרטי האיבה. בשנת 1946, גם סכלין וגם איי הקוריל הפכו לנחלת ברית המועצות. אך חיים שלווים ורגועים באיים לא הגיעו במהרה.
