בטומי היא בירת האוטונומיה הרב לאומית בשטחה של ג'ורג'יה. הרפובליקה נקראת אדג'ארה, אך בקרב האוכלוסייה יש לאומים רבים - יוונים, ארמנים, אזרבייג'נים, רוסים, אוקראינים, יהודים. לארמנים יש כאן קהילה עוצמתית, כמו ליהודים. לכל אחד מהם יש שורשים כאן, ודי להסתכל במקדשים כדי להבין עד כמה שתי הקהילות חזקות כאן. אולם ההיסטוריה של באטומי קשורה לעמים רבים אחרים, מכיוון שהחלה בעידן העת העתיקה.
אגב, זהו השם היווני "באטוס" - "עמוק" הנחשב כיום לאחד הגרסאות של אב הטיפוס לשם העיר. אריסטו מזכיר מקום שנקרא באטוס. הוא מצוין גם בכתביו על ידי פליניוס הזקן. בימי הביניים העיר מבאטוס הופכת לבאטומי.
פיתוח עיר
בשנת 1547 כבשה האימפריה העות'מאנית את העיר הזאת ושלטה בה במשך יותר מ -300 שנה, ואז כבשו אותה הכוחות הגאורגים והרוסים את הטורקים. עם זאת, כמעט שלוש מאות השנים הללו הותירו חותם בצורת הופעת התרבות האיסלאמית כאן. אז הופיע השם באטום. נמל חופשי אורגן כאן, כפי שנקרא אז - נמל חופשי, ששימש תנופה להתפתחות הכלכלית המשמעותית של העיר. סניף מסילת הברזל מבאקו הוביל לכאן, ולכן נפט הכספי הועבר לנמל הים השחור.
המאה העשרים
במקביל לכך התפתחה תעשיית זיקוק הנפט המקומית, שפרחה במהלך התקופה הסובייטית בחייה של ג'ורג'יה. עם זאת, קדמו לכך מאבק נוסף של שנים, שכן לפני כן חוותה המדינה את אירועי מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן את מהפכת אוקטובר. מכיוון שהרגשות המהפכניים היו חזקים בבאטומי התעשייתית, לא ניתן היה להרכיב את החזית הקווקזית. הטורקים ניצלו זאת וכבשו את רכושם הקודם, המיועד על ידי הגבולות משנת 1877. לאחר מכן התפתח מאבק יסודי על באטום, שבו הצדדים היריבים היו לא רק טורקים, גרוזינים ורוסים. כאן הטביעה גם מלחמת האזרחים את חותמה.
ולמרות שבתחילת שנות ה -20 של המאה הקודמת הוקמה כאן הכוח הסובייטי, הדפים הדרמטיים בהיסטוריה של העיר לא פחתו. לעיר היה סיכוי לשרוד את ההדחקות בשנים 1937-1938. במלחמה הפטריוטית הגדולה, רבים הלכו מכאן לחזית. שליש מאלו שנלחמו לא חזרו. זו ההיסטוריה של באטומי בקיצור.
