נסיכות ליכטנשטיין ממוקמת בנוחות בהרי האלפים בין האחיות הגדולות - שוויץ ואוסטריה. הרים נמצאים בכל מקום, כמו גם עמק ירוק ונעים של נהר הריין, טירות עתיקות, רחובות מימי הביניים ואתר הסקי המפורסם מלבונה. המסלולים שלו מתאימים למדי הן למתחילים ירוקים לחלוטין והן למי שרואה עצמו גורו אמיתי של ספורט חורף. בעת טיסה, חקור את רשימת האטרקציות של הנסיכות. תתפלאו לטובה לגלות שבליכטנשטיין אפשר לראות לא רק את ההרים, למרות שהם אלה ששולטים בהצגה במדינה הקטנה הזו.
15 האטרקציות המובילות בליכטנשטיין
שלוש אחיות
הגבול הטבעי בין בירת הנסיכות לאוסטריה הוא הסלעים, אותם מכנים ליכטנשטיין שלוש האחיות.
בראש אחד הסלעים, יש הריסות של טירה שנבנתה במאה ה -9, ואילו השנייה הייתה מקום למגורים נסיכיים מימי הביניים, אבוי, ששרד עד היום רק בצורה של חורבות.
שלוש האחיות אטרקטיביות למטיילים במסלולי הטיול שלהם למטיילים באוויר הצח. יש גם מסלולי טיפוס מאתגרים על מדרונותיהם, המאפשרים לך להסתכל על ליכטנשטיין ממעוף הציפור.
טירת ואדוז
האבן הראשונה בבניית בית המגורים הנוכחי של משפחת הנסיכות הונחה בימי הביניים המוקדמים. מאז שוחזרה הטירה יותר מפעם אחת, ועבודות השיקום העיקריות התקיימו במאות ה-16-17.
בשטח הטירה, הקפלה שנבנתה לכבוד סנט אן ראויה לתשומת לב, אך לתיירים מותר לראות את המזבח הגותי שלה ופשוט לשוטט בין החומות מימי הביניים רק פעם בשנה. ב- 15 באוגוסט, יום הקמת המדינה, מארחת המשפחה הנסיכתית יום פתוח בבית מגוריהם. בשאר הזמן, המטיילים מסתפקים בבדיקה חיצונית ובפגישות צילום על רקע קירות עתיקים.
רחוב Stadtle
הרחוב הישן והציורי במרכז ואדוז פופולרי במיוחד בקרב תיירים. היא מעבירה באופן מפתיע במדויק את האווירה של עיירה קטנה בלב אירופה. מי שלא יחמיץ אתרים בודדים במרכז בירת ליכטנשטיין יתעניין:
- מוזיאון הדואר.
- בית אנגלי עם אוסף ציורים. הציורים נאספו על ידי המשפחה הנסיכתית במשך שנים רבות.
- המוזיאון הלאומי, שתערוכתו מורכבת מפריטי לבוש, ריהוט עתיק, כלי נשק מימי הביניים ותכשיטים קלטיים.
- אחוזה של מכלול העיר, מעוטרת בתבליטים ובפסלים.
Stadtl כולל בתי קפה וחנויות מזכרות, ופסלים רבים של סופרים עכשוויים מעניקים לה קסם מיוחד.
קָתֶדרָלָה
המקדש הראשי של ליכטנשטיין נבנה באתר של מבנה ישן יותר והבסיס העתיק שלו שימש במהלך הבנייה. הקתדרלה מוקדשת לקדוש, שמעשיו המופלאים נעשו לטובת אנשים רגילים. סנט פלורין נחשב לקדוש הפטרון של הייננים בליכטנשטיין, וזה די הגיוני שהנסיכות לייצור יין הקדישה לו את הכנסייה העיקרית שלו.
הסגנון האדריכלי של קתדרלת ואדוז הוא ניאו-גותי. המקדש משתלב באופן מושלם בחלל הסובב ונראה ציורי על רקע פסגות הרים. המגדל הגבוה של הקתדרלה עם חלונות לנסט הוא ציון הדרך האדריכלי העיקרי של ואדוז.
טירת גוטנברג
בחלקו הדרומי של הנסיכות, בסמוך לגבול השוויצרי, על גבעה גבוהה מתנשאת הטירה העתיקה לכאורה בלתי נגישה של גוטנברג. הוא נבנה במשך שנים רבות, והאזכור הראשון של המבצר מצוי במסמכים המתוארכים לאמצע המאה ה -13.
במשך 500 שנה, החל מהמאה ה -14, הטירה הייתה שייכת לשושלת המלוכה האוסטרית של הבסבורגים.המעוז סבל משריפות יותר מפעם אחת, וחייב את מראהו המודרני ומצבו לפסל מוואדוז, שקנה את הטירה בתחילת המאה שעברה.
כיום, טירת גוטנברג שייכת לשושלת הנסיכות ובימים רגילים מותר למבקרים להיכנס רק לחצר התחתונה.
כנסיית ניקולס הקדוש
ממזרח לטירת גוטנברג נמצאות הריסות כנסייה ישנה, שתוכננה ונבנתה על ידי המהנדס והאדריכל הווינאי גוסטב פון נוימן. בית המקדש היה בזיליקה חד-ספרית שנעשתה בסגנון ניאו-רומנסקי. לכנסיית ניקולס הקדוש היו תקרות מקומרות ואפסיס חצי עגול, אך שרד עד היום רק בצורה של חורבות. שרדו רק מגדלי המקדש וחלק מחומות האבן.
איך מגיעים: באוטובוס N12 מוואדוז.
מוזיאון האמנות של ליכטנשטיין
באוסף מוזיאון הבירה ניתן להתבונן ביצירות אמנות מודרנית וציורים ופסלים מהמאות ה -19 וה -20. התערוכות מעניינות במיוחד את חובבי ההתקנה. רכישה חשובה של מוזיאון ליכטנשטיין היא אוסף יצירותיו של האספן רולף ריקה מקולן. המבקרים במוזיאון בוואדוז יכולים לראות את עבודותיהם של דונלד ג'אד, הנחשב לאחד הנציגים המצטיינים של המינימליזם, וג'סיקה סטוקהולר, המכונה כיום הפסלת ואמנית המיצב הפופולרית ביותר בארצות הברית ובאירופה.
מחיר כרטיס: 13 יורו.
בית העירייה של ואדוז
מועצת העיר של בירת הנסיכות יושבת בבית העירייה, שנפתח לראשונה בשנת 1933. הבניין שלו מעוצב כבניין מימי הביניים. גג בית העירייה הוא גמלון, על הקיר המזרחי יש את סמל ליכטנשטיין החצוב באבן, ועל הקיר הדרום -מזרחי ניתן לראות פרסקו המתאר את אורבן הקדוש.
חללי פנים בניין מועצת העיר מעוטרים בפורטרטים של הדוכסים הגדולים ששלטו בליכטנשטיין מימי הביניים ועד ימינו. הציורים הם של האמן המקומי ג'יי סגר.
שלושה סוסים
הקבוצה הפיסולית בכיכר שלפני בית העירייה ואדוז נוצרה על ידי הפסל השוויצרי נאג ארנולדי. דמויות ארד של בעלי חיים יפים קפאו בתנוחות מוזרות, וציוריו של פבלו פיקאסו עוררו השראה למחברם. את השפעת היצירתיות של מייסד הקוביזם אפשר לראות בבירור בקווי המתאר של הסוסים, שאינם דומים מדי לאלה האמיתיים.
עבודותיו של ארנולדי מעטרות את בירת ליכטנשטיין והן פופולריות בקרב תיירים המבקרים בנסיכות.
המוזיאון הלאומי של הנסיכות
הרעיון להקים מוזיאון, בו תוכלו ללמוד את ההיסטוריה של הנסיכות ולהתפעל מיצירות האמנות, הגיע לראשונה לנסיך יוהאן השני בשנת 1953. כיום אוסף המוזיאון הלאומי מכיל מאות תערוכות מעניינות - מנשק מימי הביניים, שטיחים וקרמיקה ועד ציורים של אמנים השייכים לבית הספר לציור הפלמי.
עניין רב הם ספרים ישנים, שחלקם כתובים בכתב יד, מטבעות עתיקים, החותמות הראשונות של ליכטנשטיין, עבודות של אומנים מקומיים ועדויות תיעודיות לכל האירועים החשובים ביותר שהתרחשו בנסיכות.
המוזיאון מחזיק בשתי אחוזה ישנות ובניין מודרני.
מוזיאון הדואר
האקספוזיציה יוצאת הדופן, השוכנת בבית האנגלי בבירת הנסיכות, מושכת מבקרים רבים. אם אי פעם אספתם בולים, אל תפספסו את ההזדמנות להכיר את ההיסטוריה של משרד הדואר של ליכטנשטיין ולהסתכל על כל חותמות הדואר שהונפקו אי פעם בארץ.
המוזיאון נוסד לפני כמעט מאה שנה - בשנת 1930. הסיבה ליצירתה הייתה רצונה של השושלת הנסיכותית לשמור על כל הראיות התיעודיות על ארגון ופיתוח הדואר של ליכטנשטיין.
בנוסף לחותמות, האוסף מכיל את המכונות עליהן הודפסו, תמונות ישנות ייחודיות ושרטוטים של אותם חותמות שמעולם לא ראו אור יום.
בית אדום
שמו של ציון דרך זה של ליכטנשטיין מקל על מציאתו בבירת הנסיכות. בית האבן האדומה נבנה בימי הביניים על ידי נזירים מייצרים יין ממסדר ג'ון הקדוש.הבניין מורכב מחלק עיקרי, נספח קטן ומגדל והוא ממוקם על גבעה, ולכן הוא נראה באופן מושלם מנקודות רבות של ואדוז.
בתחילת המאה ה -20, נציג של משפחת ריינברגר, שקנה את הבית במאה ה -16, שינה משמעותית את מראה הבית ושחזר אותו. איגון ריינברגר לא היה רק אדריכל, אלא גם פסל וצייר, ולכן מראה הבית האדום קיבל תכונות חדשות והפך לקישוט של ואדוז.
הגעה: באוטובוסים NN 11, 12, 13 ו -14 מתחנת הרכבת שאן ואדוז.
בית ריינברגר
בניין היסטורי נוסף בליכטנשטיין, המזוהה עם משפחת ריינברגר, שימש במאה ה -16 כקנצלרית והארכיון של הנסיך. אחר כך הפך לנחלה של משפחה עתיקה, ובשנת 1839 נולד המלחין ג'וזף גבריאל פון ריינברגר באחוזה מאבן לבנה בת שתי קומות.
בשנות ה -60 של המאה הקודמת נפתח בבית בית הספר למוזיקה ליכטנשטיין, וחזה של המלחין הותקן מול חזיתו לזכרו של בן ארצו המפורסם. משמאל לאנדרטה נמצאת זירת אבן, ומימין לוח זיכרון לכבוד המוזיקאי.
כנסיית סנט לורנס
מהמקדש העתיק ביותר בעיר שאנג שרד רק מגדל הפעמונים, אך ההריסות המתחילות בתחילת המאה ה -12 נראות ציוריות מאוד על רקע פסגות הרים. כנסיית סנט לורנס נבנתה בעידן הטרום רומנסקי והאזכור הראשון שלה מצוי במסמכים מסוף המאה ה -13.
העיר שאן עצמה שייכת לרשימת האטרקציות בליכטנשטיין. כאן תוכלו להתבונן בארכיטקטורה הקלאסית הטמונה בערים האלפיניות, ולהשתתף באחד הקרנבלים והפסטיבלים, אשר רבים מהם מתקיימים בשאן.
אישה שוכבת
פסל של אישה ששוכבת לנוח בכניסה למוזיאון לאמנות ואדוז מושך תמיד את תשומת לבם של התיירים. הוא נתרם לעיר על ידי פסל מקולומביה, הידוע בקרב עמיתיו באמנותו הפיגורטיבית.
גברת גדולה בעלת צורות מרהיבות יצוקה מברונזה ולדברי המחבר מסמלת את הנשמה הרדומה של עולמנו. הפסל בן שלושה מטרים מפגין חושניות ויופי נשי.
