תיאור האטרקציה
מנזר המעיין המעניק חיים הוא אחד המראות הפופולריים והמעניינים ביותר של האי היווני פורוס, כמו גם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה שלו. הוא ממוקם כ -4 ק מ מזרחית לבירת האי בעל אותו שם במקום ציורי להפליא על מורדות גבעה מכוסה אורנים המשקיפה על כפר הדייגים הקלארי Kalavria.
המנזר נוסד בתחילת המאה ה -18 בהוראת הארכיבישוף ג'יימס השני מאתונה ליד מעיין מרפא, שממנו התאושש באורח פלא ממחלה קשה למדי. בשנת 1733, מנזר המעיין המעניק חיים היה תחת סמכותו של הפטריארכיה של קונסטנטינופול.
לאורך ההיסטוריה שלו, המנזר היה מרכז רוחני חשוב ומקום בו כל מי שנזקק יכול למצוא מחסה. במהלך מלחמת העצמאות היוונית סיפק המנזר תמיכה רוחנית וכלכלית שלא יסולא בפז ללוחמי החופש. הנזירים שברחו מהר אתוס הקדוש מצאו כאן מחסה על מנת להציל חפצי כנסיה ייחודיים, כולל שרידיו של יוחנן המטביל הקדוש.
בשנת 1828, בין כתלי המנזר הזה, יואניס קאפודיסטריאס (השליט הראשון של יוון העצמאית) ייסד בית יתומים, בו מצאו 180 יתומים, שהוריהם מתו במאבק לעצמאות מדינתם. וכבר בשנת 1830 נפתח בית הספר הדתי הראשון במנזר.
הקתולית הראשית של המנזר עשויה בסגנון ביזנטי ומהווה בזיליקת כיפה עם מגדל פעמונים. על הקיר הדרומי שלו ניתן לראות שעון שמש (יצירתו של אב המנזר Galaktion Galatis), ובכניסה למקדש - קברי האדמירלים האגדיים של מלחמת העצמאות היוונית ניקולס אפוסטוליס ומנוליס טומבסיס.
בין השרידים העיקריים של המנזר, ראוי לציין את האייקון המופלא של פנאגיה זודוכוס פיגי, המתוארך לשנת 1650, האייקון המתאר את הבתולה ואת ישו של האמן האיטלקי המפורסם רפאל צקולי (1849), כמו גם את האייקונים של פנאגיה. אמולינטוס (1590) וכריסט פנטוקרטור (1780). האיקונוסטזיס המרשים העשוי מעץ בגובה של כ -5 מטרים ראוי לתשומת לב מיוחדת. יש גם ספרייה מצוינת בשטח המנזר.
בתחילת המאה ה -20 שהה סנט נקטריוס, אחד הקדושים הנערצים ביותר של יוון, שהה במנזר הקדוש מספר חודשים.
