תיאור האטרקציה
האנדרטה לשארל דה גול על השאנז אליזה הוקמה די לאחרונה, בשנת 2000 - לרגל 30 שנה למותו של הגנרל. באופן מוזר, עד לאותו יום לא הייתה אנדרטה למייסד ולנשיא הראשון של הרפובליקה החמישית בפריז.
במשך שלושים שנה שכנעו הרשויות את קרובי משפחתו של הצרפתי הדגול כי למדינה יש זכות לחלוק כבוד לאדם שהגן על עצמאותה וכבודה במלחמת העולם השנייה. התקבלה הסכמה, ודמות ברונזה באורך שישה מטרים של דה גול מאת הפסל ז'אק קארדו עלתה על שדרת השאנז אליזה, ליד הפאלה הגדולה.
הפריזאים מכנים את המקום שבין השאנז אליזה לפונט אלכסנדר השלישי "שלושה אנשים מהלכים": בקרבת מקום יש אנדרטאות של ווינסטון צ'רצ'יל וג'ורג 'קלמנסו בערך באותן תנוחות אנרגטיות. דה גול עצמו נלכד כשהוא מקבל את המצעד לכבוד שחרור פריז ב- 24 באוגוסט 1944.
מאז ילדותו, שארל דה גול חלם על הישג בשם צרפת. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא נלכד על ידי גרמניה, שם פגש את המרשל הסובייטי העתידי מיכאיל טוחצ'בסקי. במהלך המלחמה הסובייטית-פולנית, הם נלחמו אחד נגד השני. כאשר הובסה צרפת על ידי הוורמאכט בשנת 1940, דה גול, שכבר סגן שר המלחמה, נלחם בחירוף נפש נגד שביתת נשק עם הגרמנים. הוא לא הצליח לטוס ללונדון כדי להוביל את המאבק הצרפתי בנאציזם.
דה גול הצליח להשיג זאת, למרות התנגדותה של ארצות הברית, "שלושת הגדולים" הכירו בצרפת כבת ברית במאבק נגד הרייך. על פי תוכניתו של הגנרל, הכוחות הצרפתים שחררו את פריס באופן עצמאי. עם קהל עצום של אנשים צוהלים, התהלוכה החגיגית של דה גול התקיימה באתרים ההיסטוריים של הבירה. לאחר המלחמה, הגנרל שוב היה ראש ממשלה, אופוזיציוניסט, ראש ממשלה ולבסוף נשיא הרפובליקה החמישית שהקים.
בפוסט זה הצליח דה גול לדכא הפיכה צבאית, להעניק אלג'יריה עצמאות ולחזק את אחדות אירופה. הגנרל התפטר מרצונו בשנת 1969 כשהתברר כי הצרפתים אינם תומכים עוד במדיניותו החברתית-כלכלית. שנה וחצי לאחר מכן, הוא מת מקרע אבי העורקים.
צרפת מכבדת את דה גול כמנהיגה לאומית מצטיינת יחד עם נפוליאון.
