תיאור האטרקציה
המסגד הפריזאי הגדול ממוקם ברובע הלטיני ליד הגנים הבוטניים. הוא משתרע על שטח של דונם אחד והוא אחד המסגדים הגדולים ביותר בצרפת.
צרפת קשורה קשר הדוק עם צפון אפריקה המוסלמית מאז המאה ה -19. בשנת 1848 הוכרזה אלג'יריה כחלק בלתי נפרד מהמדינה, תוניסיה הפכה למחוז צרפתי בשנת 1881, ומרוקו בשנת 1912. במחצית השנייה של המאה ה -20 מדינות אלה חזרו לעצמאותן, אך חלקם של המוסלמים באוכלוסיית צרפת נותר מרשים. הרעיון ליצור מרכז רוחני אסלאמי בבירה מקורו באמצע המאה ה -19. זה הפך למציאות לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר המדינה ראתה צורך לבנות מסגד כדי לחלוק כבוד לזכרם של מאה אלף לוחמים מוסלמים שמתו בקרבות על צרפת.
הבנייה מומנה במלואה על ידי המדינה וארכה שלוש שנים. ב- 15 ביולי 1926 פתחו נשיא צרפת גסטון דומרג וסולטאן מרוקאי מולאי יוסוף רשמית את מסגד קתדרלת פריז. הסופי האלג'ירי אחמד אל-עלאווי ביצע כאן את התפילה הראשונה.
בניית המסגד מתמשכת בסגנון ספרדי-מורי סינתטי של מודג'אר, שהתפשט במאות XII-XVI בספרד. אלמנטים של אסתטיקה מורית, גותית, רנסאנס שזורים בו. אדריכלים מוסלמים ונוצרים עבדו בסגנון זה.
פרויקט הבנייה נוצר על ידי האדריכלים Matuf, Fourne, Ebes. בעלי מלאכה ממדינות צפון אפריקה עבדו על הבנייה, חלק מהבניין וחומרי הגמר הובאו משם. גובה המינרט של המסגד הוא 33 מטרים. החצר שלו מעוטרת בבריכה יפה ומזכירה את הגנים של אלהמברה.
במהלך כיבוש פריז, מוסלמים - חברי ההתנגדות התאספו באופן קבוע במסגד. כאן התחבאו משפחות יהודיות מהגסטפו. כיום, המופתי של המסגד הוא דליל בובקר, אחת הדמויות הסמכותיות והמכובדות ביותר באיסלאם הצרפתי.
במסגד יש אולם תפילה (מוסלה), מרחץ טורקי (חמאם), בית ספר (מדרסה), ספרייה, כמו גם מסעדה, בית תה וחנויות מזכרות. בית התה מגיש תה מנטה מסורתי וממתקים מזרחיים. המסגד הגדול עצמו, למעט המתחם הקדוש, פתוח לתיירים.
