תיאור האטרקציה
בולדר פונטוקאס ממוקם 6 קילומטרים מאביצ'סיי, ביער ליגומאי, על הגדה השמאלית של נהר סוונטוג'י. זוהי האבן הענקית השנייה בגודלה בליטא. גובהו הוא 5.7 מטר, אורך - 6, 9 מטר, רוחב - 6, 7 מטרים. משקל האבן 265,000 ק ג.
ישנן אגדות שונות על מקור שמו של הסלע. אחד מהם מספר על שטן שהחליט פעם להרוס את הכנסייה ובחר אבן ענקית לשם כך. אבל בבוקר, כשהזינים התגודדו, השטן זרק אותו החוצה לא רחוק מהשער. הסלע נקרא על שמו של הגיבור פונטוקאס.
על פי אגדה אחרת, שם האבן הופיע לאחר תקרית איומה אחת. במשך זמן רב אבן נמצאה במעמקי היער, ואף אחד לא חשד בקיומה. ובמקום בו נהר Anyksciai זורם לנהר Sventoji, התגוררה משפחה אמיקה עשירה, שבה האם הייתה כבירת ראייה. השכנים קינאו בהם בקנאה שחורה והחליטו להשמיד אותם על ידי מילוי הצריף באבן. ואז הזקן שלח את אחיינו לעסק המלוכלך. אך, למרות כל המאמצים, האבן מעולם לא זזה. הכישלון קרה לבנו של הזקן. ואז הוא עצמו החל לדחוף את האבן, אך היא לא נכנעה. ואז שרק הזקן כל כך חזק, עד שעלו מהעצים. ואנשים מגעילים באו בריצה מכל עבר, הרימו ונשאו אבן. אבל באותו רגע ראה האל דונדוליס את המעשה המלוכלך הזה. הוא היכה את הנבלים ברק, והם נפלו לכיוונים שונים, והאבן נפלה ישירות על צריף של איש רשע בשם פונטוקאס. מאותה תקופה שאף אחד לא ראה אותו, והאבן החלה להיקרא בשמו.
בשנת 1943, הפסל ברוניוס פונדזיוס דפק תבליטים של טייסים סטפוניס דריוס וסטאסיס גירנאס על סלע פונטוקאס, שטסו על פני האוקיינוס האטלנטי במטוס ליטואניקה.
בשנת 1932 הציע סטפוניס דריוס לסטאסיס ג'ירנאס (שניהם התגוררו באותה תקופה בארצות הברית) לרכוש מטוס במשותף ולטוס מניו יורק מעבר לאוקיינוס האטלנטי לקובנה. לאחר שקנו מטוס בעל 6 קומות בלנקה CH-300 קוצב לב, הם החליטו להמיר אותו לטיסה ארוכת טווח. מנוע ומדחף חזקים יותר הורכבו. הזנב וההגה עוצבו גם הם מחדש. הכנפיים התארכו והמכשירים הישנים הוחלפו בחדשים. המטוס היה מצויד במיכלי דלק נוספים וצבעו כתום.
בפברואר 1933, לראשונה בהיסטוריה, הורשו טייסים להעביר דואר לליטא באוויר. ב -15 באפריל שונה שמה של בלנקה לליטואניצה, וב -6 במאי, בשדה התעופה בשיקגו, הוטבלה חגיגית. לאחר יומיים הגיעו דריוס וג'ירנס לניו יורק. היציאה לליטא הייתה תלויה בתנאי מזג האוויר מעל האוקיינוס האטלנטי, והן, כמזל המזל, בחודשיים האחרונים לא רצו.
את מסלול הטיסה מפה סטפוניס דריוס. זה היה 7186 קילומטרים. ולבסוף, ב- 15 ביולי 1933, בשעה 06:24 שעון הקיץ בניו יורק, המריאה הליטואניקה מארץ צפון אמריקה וטסה לליטא, בכיוון מזרח.
לאחר שנודע לו על עזיבתם של דריוס וג'ירנאס, פרסם מועדון המעופפים הליטאי מברק חירום בעיתונות, בו נכתב זמן ההמראה של הטייסים והגעת המטוס לקובנה, שתוכנן בלילה מיום ראשון עד שני. בין השעות 24.00-07.00 בבוקר. כבר בערב בשדה התעופה בקובנה המתינו לטייסים קרוביהם וחבריהם וכ -25 אלף איש.
בלילה מת, שטס מעל יער בגרמניה (כיום פולין), ליד העיירה סולדיין (כיום מיזליבוז '), לא רחוק מהכפר קודאם (פשצ'לניק), נגע מטוס הליטואניקה בפסגות עצי האורן. כאן מתו הטייסים הליטאים. "ליטואניקה" טסה 6411 קילומטרים ונשארה באוויר 37 שעות ו -11 דקות ללא נחיתה. ב- 17 ביולי, בשעה 00 שעות 36 דקות, שעון ברלין, הסתיימה הטיסה האגדית של הטייסים הליטאים.רק 650 קילומטרים נותרו לקובנה. עד כה לא הובהרו הסיבות לאירוע הטרגי.
ב -17 ביולי, בשעה 17:00, נודע לליטא על הטרגדיה הנוראה. הטייסים נקברו בחגיגיות בבית הקברות הצבאי בקובנה. סטפוניס דריוס וסטאסיס גירנאס זכו לתהילה לאחר המוות כגיבורים הלאומיים של ליטא.
שברים של המטוס האגדי "ליטואניקה" ניתן לראות במוזיאון המלחמה בקובנה, והעתק שלו - במוזיאון התעופה הליטאי (קובנה). מצבת אנדרטה הוקמה במקום מותו של המטוס.
