תיאור האטרקציה
הופעתה בתחילת המאה השמונה עשרה סמוך לגבולות אסטוניה, העיר סנט פטרסבורג, שהפכה במהרה למטרופולין, לא יכלה לעבור מבלי משים מבחינתה. קשה שלא להעריך את ההשפעה על הכלכלה והתרבות. הרבה אסטונים מפורסמים: פוליטיקאים, אמנים, מדענים, מוזיקאים, סופרים היו קשורים לסנט פטרבורג על ידי קשרים צרים. אנשים הגיעו לבירת האימפריה הרוסית מכל חלקיה, כולל אסטונים רבים. בהדרגה נוצרה קהילה אסטונית בסנט פטרבורג, ואיתה קהילה לותרנית אסטונית.
בתחילה השתתפו האסטונים בשירותים בכנסיות שוודיות, פיניות או גרמניות, שם נערכו לעתים שירותים בשפת האם שלהם. בשנת 1787, מותר היה לקיים את השירות באסטונית בכל יום ראשון השני לאחר השירות העיקרי, שהתקיים בגרמנית. רגע זה נחשב לתחילת הקמת הקהילה הלותרנית האסטונית.
עד מהרה, בשנת 1839, הוחלט לבנות כנסייה משלהם לפולחן באסטונית. הקמת קהילה אסטונית עצמאית התקיימה בשנת 1842, במאי, וכבר ביולי אותה שנה, החליטה הקהילה לקרוא לקהילה שלה על שם אחד השליחים - יוחנן, בתמלול האסטוני - ג'אן. החלטה זו אושרה מאוחר יותר על ידי הקונסיסטוריה הכללית. לבסוף, בשנת 1843, נחנך בניין הקהילה, הממוקם בדרוויאני ליין.
באותה תקופה היו בסנט פטרבורג כחמשת אלפים אסטונים, והכנסייה שמרה על תרומותיהם. בסוף המאה ה -19, עקב זרם עצום של מהגרים מאסטוניה, שטח הכנסייה לא יכול היה להכיל את כל בני הקהילה, והוחלט לבנות כנסייה מרווחת יותר. חלקת אדמה נקנתה ברחוב Officerskaya, כעת היא נושאת את שמו של הדקאמבריסטים. האבן הראשונה הונחה ב- 24 ביוני 1859 ביום ג'ון. ובשנת 1860 (27 בנובמבר) נחנך המקדש באותו אופן. ההיסטוריה כוללת את האדריכלים הרלד יוליוס בוסה וקארל זיגלר פון שאפהאוזן. הם תרמו תרומה עצומה לבניית המקדש וחדרי השירות. במקדש היו 800 מקומות ישיבה. על פי עדות בני דורו, למקדש הייתה אקוסטיקה מצוינת, כל מילה שנאמרה אפילו בלחישה נתפסה בבירור בכל פינותיה.
ככל שהתפתחה וגדלה הקהילה האסטונית, שבשנותיו הראשונות של המאה העשרים מנתה יותר מעשרים אלף איש, נבנה קומפלקס של בניינים שונים ליד המקדש. היה בית ספר, בית יתומים, בית דירות, בית שירות. עבודות צדקה רבות בוצעו על בסיס מקדש יעקב. היו שלושה שירותים בימי ראשון, מלבדם נערכו חתונות והלוויות. עוגב הותקן במקדש, עוגן היה שם כל הזמן. המקהלה עבדה, נערכו קונצרטים. פטרסבורגים אורתודוקסים הגיעו גם הם להאזין למוזיקת עוגב ושירת מקהלת הכנסייה. נגנים ואורגנים אסטוניים מפורסמים רבים עברו בבית הספר לעוגב של כנסיית יעקב: רודולף טוביאס, מיין הארם, יוהנס קפל, לואי גומיליוס, קונסטנטין טורנפו, מיכל ליודיג, מרט סער, אוגוסט טופמן, פיטר סודה.
התקופה הסובייטית הביאה את הכנסייה לריקבון. הנכס נתפס, הוא נבזז ונסגר. מגדל הפעמונים והפורטל נהרסו. שרי הכנסייה סבלו מגורל עצוב: חלקם הוצאו להורג, אחרים הודחקו והוגלו. בבניין הכנסייה ובמתקנים אחרים הוצבו כמה מחסנים, בתי מלאכה ואפילו אמון בנייה. הקהילה האסטונית ספגה הפסדים בלתי הפיכים, מספר האסטונים פחת ובשנת 1950 הסתכם בכחמשת אלפים איש.
בתחילת שנות התשעים החלה הקהילה האסטונית להחיות. בתחילה הוכרה רשמית חברת התרבות. שנה לאחר מכן החלה הכנסייה הלותרנית בקולטושי לנהל שירותים. וב -1994 התחדשה עבודת הקהילה האסטונית. לבסוף, בשנת 1997, נתרם בניין הכנסייה לקהילה האסטונית. תחייתו החלה, ממשלת הרפובליקה של אסטוניה נתנה סיוע רב בכך. בפברואר 2011 נפתחה כנסיית יוחנן השליח בפני המאמינים.
