תיאור האטרקציה
מנזר גרמני סנט. איוון רילסקי שייך לכנסייה האורתודוקסית הבולגרית. הוא ממוקם בעמק לוזנסקאיה, 5 קילומטרים מהכפר גרמני ורק 15 קילומטרים מסופיה. המנזר הגרמני מוכר כאחד המנזרים העתיקים ביותר בבולגריה: הוא נוסד בתקופת שלטונו של פיטר במאה העשירית, כאשר הערצתו של איוון רילסקי רק החלה להתפשט.
על פי האגדה, בתקופה הביזנטית ניתנו למנזר מתנות מאלכסיי הראשון קומננוס, הקיסר. ובתקופת העול הטורקי נהרס המנזר שוב ושוב. המנזר שוחזר לחלוטין במאה ה -17. המנזר חודש תחילה בשנת 1801, ולאחר מכן שוב בשנת 1818, כאשר אב אנטיפס הוסיף בניין נוסף למתחם המנזר - כנסיית אבן חד -חפיר שנחפרה באדמה. בנייני המגורים שופצו באותה שנה. צולב שרד בשלמותו מהמקדש, שהכיתוב עליו מציין במדויק את שנת הבנייה בשנת 1818. ההנחה היא שקידוש הכנסייה המשופצת התקיים באותה שנה.
בשנים 1870 עד 1912, אב המנזר היה חג'ג'י ניקיפור, ואחיו, הנזיר סיריל, עזר לו. בניהולם כללה כלכלת המנזר לפחות 150 דונם של כרי דשא ושדות, טחנת מים, וכן כ -150 ראשי בקר וכרסנים קטנים.
לקראת סוף המאה ה -19, לאחר שחרור המדינה, חודש המנזר מחדש. הכנסייה הישנה פורקה ובמקומה נבנתה חדשה על ידי בעלי המלאכה מסלאטינה. כחומר, הם השתמשו באבן חצובה, אשר נוספה לשלוש שורות לבנים דקורטיביות, והפינות החיצוניות היו מעוטרות בלוחות אבן חלקים. הכנסייה הוכתרה בכיפת עץ מכוסה בפח. קצת אחר כך נוספה מרפסת של עשרה מטרים. הסמלים שעיטרו את הכנסייה הישנה הועברו מאוחר יותר למוזיאון ההיסטורי של סופיה.
עובדה מעניינת: בשנות ה -90 של המאה ה -19 ביקר הצאר הבולגרי פרדיננד במנזר הגרמני, שנטע שתי סקוויות מול השער הצפוני של הכנסייה, שעדיין צומחות כאן.
בנייני הכנסייה והמנזר שוחזרו שוב בשנות השישים.
