תיאור האטרקציה
בפינת נתיב צ'רניגובסקי ורחוב פיאטניצקאיה ממוקם מקדש זה, המכונה יוחנן המטביל ליד בור. זוהי אחת הכנסיות העתיקות ביותר בזמושקורצ'יה, שנוסדה במאה ה -15. הקידומת לשם "ליד בור", ככל הנראה, שרדה מהתקופות שבהן היערות הצפופים ליד מוסקווה רשרוש ליד המקום הזה. במקום בו ניצבת כנסייה זו, במאה ה -15 נמצא מנזר איבנובסקי, ולאחר מכן הועבר לגבעה, לימים נקראה גבעת איבנובסקאיה, הכנסייה הפכה לקהילה.
בניין האבן הראשון של כנסיית ראשו של יוחנן המטביל הוקם בתחילת המאה ה -16 על ידי האדריכל האיטלקי אלביז פריאזין (חדש), שהוזמן לבירה על ידי וסילי השלישי. באמצע המאה ה -17 שוב נקרא המקדש כבית מעץ, אך כאן יכולנו לדבר על מבנה זמני בו התקיימו שירותים בעת עבודות הבנייה בבניין הראשי לשחזור, שיפוץ או הרחבה של בית המקדש. סביר להניח כי עבודות אלה בוצעו לאחר שהמקדש ניזוק בתקופת הצרות.
החלק העתיק ביותר של הבניין הוא מרתף מהמאה ה -16 עשוי אבן לבנה. בניין חדש הוקם מעליו באמצע המאה ה -17, מגדל הפעמונים ומחסן נבנו מחדש במחצית השנייה של המאה - שיפוצם מומן על ידי סוחרי זמיאטין. מגדל הפעמונים החדש לא נבנה באותו מקום, אלא בצד השני של הכנסייה - ממש בפינה של צ'רניגוב ופיאטניצקאיה.
עד היום נוצר מתחם אדריכלי שלם באתר המקדש, שבנייניו מתוארכים למאות ה -17 וה -18, ומתחם זה הוכר כאנדרטה אדריכלית בעלת משמעות פדרלית.
עם הופעת הכוח הסובייטי, הכנסייה נשללה תחילה מרכיבים יקרים במיוחד של עיטורה, ולאחר מכן נסגרה. הבניין היה ריק במשך זמן רב ונקלע לריקבון עוד יותר. בסוף שנות ה -60 ביצע הארגון שכבש אותו שיפוצים של הבניין, ובשנות ה -80 בוצע שיקום, שבמהלכו הוקמו שוב צלבים על ראש הכנסייה.
