אוכלוסיית בנגלדש מונה למעלה מ -157 מיליון תושבים.
האנשים הראשונים שאכלסו את אזור בנגל לפני 4000 שנה היו הטיבטו-בורמנים, הדראבידים והאוסטרו-אסיאנים. כיום הרוב המכריע של אוכלוסיית המדינה הם בנגלים.
הרכב לאומי:
- בנגלים (98%)
- אומות אחרות (ביהארי, סנטל, מוגה, צ'אקמה).
ביהארי, רובו ככולו, התרכז באזורי דאקה ונראנגאנג'ה, צ'אקמה - בעמק נהר קרנאפולי, מוגה - בהר צ'יטאגונג, גארו ודאלו - בצפון מאימנשינג וסילהט, טיפרה, מור, טנצ'אונג, קאמי, בונג - בתוך מחוזות צ'יטאגונג וצ'יטאגונג ההררי.
873 אנשים חיים על 1 קילומטרים רבועים, אך צפיפות האוכלוסייה הגבוהה ביותר אופיינית לאזורי הפרברים של צ'יטאגונג, דאקה, ח'ולנה (1550 אנשים מתגוררים לכל קילומטר רבוע), וההרים פחות מאוכלסים (רובע צ'יטאגונג ההר) - כאן בגודל 1 מ ר. חיים 78 אנשים.
השפה הרשמית היא בנגלית, אך אנגלית משמשת באופן פעיל במוסדות חינוך וסביבה עסקית.
ערים מרכזיות: דאקה, צ'יטאגונג, ראגשאהי, ח'ולנה, נאראנגאנג ', מיימאנג'ינג.
תושבי בנגלדש הם מוסלמים, הינדים, בודהיסטים ונוצרים.
אורך חיים, משך חיים
בממוצע, האוכלוסייה הזכרית והנקבה במדינה חיה עד 68 שנים.
השיעורים הנמוכים יחסית נובעים מהעובדה שבבנגלדש מוקצים מעט מאוד כסף לבריאות, העוני נפוץ, ויש מחסור ברופאים ואחיות. למרות העובדה כי במהלך 10 השנים האחרונות, המדינה הצליחה להגדיל את תוחלת החיים הממוצעת (בעבר הגיעה ל -61 שנים בלבד), להפחית את תמותת האם והילד ב -70%, ישנן בעיות כגון תת תזונה מתמדת והתפשטות שחפת (עקב עוני, האוכלוסייה העירונית מועברת לשכונות עוני, שם התנאים נוחים להתפשטות המחלה).
מסורות ומנהגים של תושבי בנגלדש
בנגלים, שחיים בעיקר בכפרים, עדיין מצייתים לטקסים ולמסורות פגאניות. לדוגמה, לראות כד ריק, פגר של ציפור או ענף ערבה על הכביש הוא סימן שלילי לכל התחייבות (עסק חדש, נסיעות).
אם נולד ילד, זה מזל טוב לבנגלים, שאי אפשר לומר על הולדת בת, כי היא צריכה לאסוף נדוניה ואחרי החתונה היא תהיה כפופה לבעלה ולמשפחתו, בעוד הבן יצטרך תמיד לעזור להוריו.
מסורות החתונה מעניינות מכיוון שצעירים מחפשים בן זוג בכוחות עצמם, אך בחירה זו חייבת להיות מאושרת על ידי ההורים. לבנות יש זכות להתחתן מגיל 18, ולבחורים מגיל 21 (אבל אם בחור לא עובד או לא מרוויח מספיק כסף, להוריו יש את הזכות לא לתת לו רשות להתחתן). באשר לטקס החתונה, כוהן או מופתי חייב להיות נוכח בו.
נוסעים לבנגלדש? מכיוון שזו צורה גרועה לגעת באדם זר, אסור להושיט את ידך כשאתה מברך נשים או ילדים. גברים, לעומת זאת, יכולים ללחוץ ידיים, אך רק אם הם מכירים היטב אחד את השני. הודות למסורת זו, אל תדאג כי סוחרים מקומיים יתפסו אותך במרפק או בשולי בגדיך, כפי שעושים בכמה מדינות שכנות.
אם אתה מתכוון לבקר תושב בנגלדש, קח איתך מתנה קטנה בדמות מזכרות, ממתקים, פירות, טבק (בשום מקרה אל תתרום כסף או אלכוהול).