אם אתה מתכוון לבקר בבנגלדש, עליך להכיר מנהגים רבים במדינה זו כדי להיות מוכן לכל אירוע שנראה לך מוזר ויוצא דופן. המאפיינים הלאומיים של בנגלדש מבוססים על מסורות בנות מאות שנים הנערצות על ידי ילידי המדינה הזאת.
הבנגלים מהווים 98% מהאוכלוסייה. השפה הרשמית היא בנגלית, אבל בחוגי עסקים אתה יכול לשמוע אנגלית מדוברת בקלות, אחרת, כיצד תוכל לתקשר עם שותפים עסקיים המבקרים כאן? אגב, בכמה מוסדות גבוהים יותר של בנגלדש, נהוג גם להשתמש בשתי שפות- בנגלית ואנגלית.
בנגלים הם עם דתי. עם זאת, לא דת אחת מוכרת כאן, אלא כמה. עמדה זו היא הבסיס לחיי אדם ולכללי ההתנהגות. בבודהיזם בנגלדש, האסלאם, הנצרות, ההינדואיזם מוכרים.
מנהגים ומסורות בנגליים
אותם בנגלים שחיים בכפרים, באופן מוזר, הם חסידי מסורות וקאנונים פגאניים. הם מאמינים כי פגר של ציפור, כד ריק או ענף ערבה על הכביש נמצאים בצרות גדולות. זה אפילו לא שווה לשכנע את בנגלים. הם יקבלו את ההבנה שלהם.
אם ילד נולד במשפחה, אז רצוי שהוא יהיה ילד. כמובן שגם הילדה שמחה, אבל לא כל כך. אחרי הכל, היא תצטרך לאסוף את הנדוניה לפני החתונה. ואחרי החתונה היא תלך למשפחת בעלה, ושם היא תעזור להוריו בעבודות הבית. יחד עם זאת, הבן תמיד נשאר התמיכה והתקווה של המשפחה, הנסמכת עליו בכל דבר.
לבנות ובנים בבנגלדש יש את הזכות להחליט בעצמם בבחירת בן זוג שאיתו יעברו את החיים. אבל הבחירה חייבת בהכרח להיות מאושרת על ידי בני המשפחה הבכירים. בחורים יכולים להתחתן מגיל 21, ובנות מגיל 18. אם צעיר לא עובד, הוריו עשויים בהחלט לאסור עליו להינשא. באופן כללי, זה נחשב מביש מאוד לא לעבוד בבנגלדש.
שימו לב שלא נהוג בבנגלדש לברך אנשים בלחיצת יד. אם אתה רוצה להגיד שלום לילד או לאישה, עדיף להנהן מאשר לגעת באדם. בשוק לעולם לא תתפסו אותך בידיהם של סוחרים המעוניינים למכור את מרכולתם.