מדינה זו עולה בהדרגה לידי ביטוי ברשימות אתרי הנופש הפופולריים ביותר בקרב הרוסים בזכות חופשת החוף המאורגנת היטב שלה. עם זאת, התרבות של וייטנאם כה עשירה ומגוונת עד שתוכנית הטיול לתיירים אינה נחותה בשום אופן מהתוכנית על החוף.
בתחום אחד
הקרבה הטריטוריאלית לסין אפשרה לווייטנאם לא רק לקבל חלק הוגן במורשתה של שכנתה הגדולה, אלא גם להפוך לחלק ממרחב אחד, אותו מכנים מומחים התחום התרבותי של דרום מזרח אסיה. ההשפעה הסינית ניכרת במיוחד במלאכות וייטנאמיות מסורתיות כמו קרמיקה, כלי חרס, קליגרפיה, ציור משי ובניית בתים ומקדשים.
מסורות תרבותיות החלו להיווצר עוד בתקופת הברונזה, כאשר עמים חיו בשטחה של וייטנאם המודרנית שעיבדו במיומנות לא רק אבן, אלא גם מתכות שונות. לאחר שקיבלו כישורים שימושיים מאבותיהם, החלו הווייטנאמים להרחיב את השפעתם דרומה, ובמקביל ספגו את המסורות והמנהגים של העמים המשועבדים בצ'מפה.
גם הקולוניזציה הצרפתית הותירה את חותמה, ותרבות וייטנאם קיבלה שפה כתובה המבוססת על האלף בית הלטיני והנחיות רבות אחרות לפיתוח אירופאי גרידא.
הרשימות היקרות ביותר
אונסק ו מוסיפה מספר אתרים בווייטנאם לרשימות המורשת התרבות העולמית שלה, כשהמפורסמות שבהן הן:
- מצודת האנוי מהמאה ה -15 עם מגדל זנאני המפורסם. גובהו יותר מ -33 מטרים, הוא והדגל המתנופף עליו משמשים כסימן ההיכר של בירת וייטנאם.
- העיר העתיקה הוי אן, ששימשה כנמל מסחר במשך מאות שנים רבות. ייחודה של העיר טמון בכך שבמאה ה -1 לספירה הוא היה הנמל הגדול ביותר לא רק בצ'מפה העתיקה, אלא בכל אזור דרום מזרח אסיה.
- מקדש מיכון, בירת אימפריית צ'מפה מאז המאה ה -4. המאפיינים הארכיאולוגיים של הבניין מאפשרים לשפוט את השפעת ההינדואיזם על תרבות וייטנאם מהמאה ה -4 עד המאה ה -12.
דת משולשת
בתרבות וייטנאם יש חשיבות רבה לתנועות הדתיות העיקריות - טאואיזם, בודהיזם וקונפוציאניזם. ברחבי הארץ נפתחו מקדשים רבים, שבהם חסידי כל דת יכולים לבצע את הטקסים והתפילות הדרושים. פולחן הדת חזק מספיק, ולכן לתושבים רבים יש מזבחות ממש בבית או בעבודה. שלוש הדתות מילאו תפקיד משמעותי גם בהתפתחות האמנות והמלאכה.
