מצב הרכבת של צ'ילה במצב טוב. הם יוצרים רשת המכסה כמעט את כל חלקי הארץ. תנועת נוסעים אינה פופולרית, ולכן אינה מתרחשת באופן אינטנסיבי כמו משא. אם אתה עובר צפונה מסנטיאגו, אז אין קישור רכבת. הרכבות בצ'ילה איטיות והמחירים גבוהים. אוטובוסים בין עירוניים זולים בהרבה.
מצב הרכבות
מערכת התחבורה חשובה מאוד לכלכלת המדינה. צ'ילה נמתחת מצפון לדרום לאורך מאות רבות של קילומטרים. המדינה ממוקמת לאורך חופי האוקיינוס השקט ואורכה כ- 4300 ק"מ. ממזרח למערב אורכו 350 ק"מ. רמת הפיתוח של מערכת התחבורה כאן היא הגבוהה ביותר מבין מדינות אמריקה הלטינית. אך לאחרונה, הממשלה מיישמת פרויקטים חדשניים משמעותיים, בהם תחום הרכבות קיבל תפקיד תומך, ולכן הרכבות איבדו את חשיבותן הרבה. מאז שנות השבעים סגורות רבות מסילות הרכבת של צ'ילה. בצפון הארץ הרכבות משמשות רק להובלת סחורות. ישנם מספר נתיבי נוסעים בדרום ובמרכז.
חברת הספנות הראשונה במדינה הייתה Pacific Steam Navigation, שהוקמה על ידי וויליאם וילרייט בצפון אמריקה. חברה זו שמרה על שירות סדיר בין ליברפול, אנגליה והנמלים שעל חוף צ'ילה. לאחר מכן, בנתה החברה מסילת רכבת המקשרת בין קלדר לבין קופיאפו, וכן מסילה בין סנטיאגו לוולפראיסו. אורך קווי הרכבת כיום הוא מעל 8000 ק מ. למסילות הרכבת של צ'ילה יש סניפים לכל הנמלים החשובים.
תנאי הובלת נוסעים
מכוניות נוסעים הן ברמות שונות ונבדלות במידת הנוחות. בנוסף לרכבת הלאומית, לצ'ילה יש מערכת כמו הרכבת התחתית. רכבות נוסעות על קו רנקגואה - סנטיאגו. הקרונות כאן דומים לקרונות רכבת תחתית, והרכבות נעות במהירות גבוהה. רשת רכבות התחבורה הממלכתית משרתת את הנוסעים בדרכים שונות, בהתאם לשטח הכבוש בכרכרה. כל לקוחות הספק הלאומי סובלים מבעיות מסילות ועיכובים. התחבורה העירונית במדינה היא מטרו ואוטובוסים. המטרו פועל בסנטיאגו ומהווה דוגמא לשירות באיכות גבוהה. למטרו הצ'יליאני יש 3 קווים: אדום, ירוק וצהוב.
