תיאור האטרקציה
בזיליקת סנטו סטפנו, הידועה גם בשם "שבע הכנסיות" (Sette Chiese), היא מכלול של מבנים דתיים הממוקם בכיכר בעלת אותו שם בבולוניה. על פי האגדה, במאה החמישית הורה הבישוף העיר פטרוניוס על הקמת מתחם נוצרי באתר מקדש האלה אייסיס, שאמורה הייתה לחזור על כנסיית הקבר בירושלים. כיום ניתן לקרוא לבזיליקה זו בביטחון לאחת הרפרודוקציות השמורות ביותר של ירושלים באירופה.
קשה לקבוע את התאריך המדויק של בניית סנטו סטפנו, אך מומחים מסכימים כי המתחם מתוארך לימי הביניים המוקדמים. לפיכך, כנסיית יוחנן המטביל מתוארכת למאה השמונה, וכנסיית הקבר - למאה החמישית. האכסדרה, שנבנתה במאה ה -13 וידועה בשם חצר הפילאטיס, משמשת כקשר בין בנייני המתחם לבין כנסיית השילוש הקדוש, שהוקמה גם במאה ה -13. עם זאת, מה שתיירים רואים כיום הוא, למרבה הצער, לא הנוף המקורי של המתחם, אלא תוצאה של שיפוצים רבים שבוצעו בסוף המאה ה -19 - תחילת המאה ה -20.
הכנסייה המרכזית של המתחם היא כנסיית הקבר. זהו מבנה מתומן עם 12 עמודים התומכים בכיפה. 7 עמודים עשויים שיש, 5 עשויים לבנים. במרכז המקדש ניצב האדיקול של פטרוניוס הקדוש, אך שרידי הקדוש אינם נשמרים כעת כאן, אלא בקתדרלה הקרויה על שמו. המקומות הנערצים במיוחד של המקדש הם המקור, שהמסורת מקשרת עם מי הירדן, ועמוד השיש השחור הניצב בנפרד מכולם, ומסמל את זה שעליו נלקח המשיח. סביר להניח שגם המקור וגם הטור היו בעבר חלק מהמקדש הרומי העתיק של איזיס. במאה ה -12, הקמרון וקירות הכנסייה נצבעו בציורי קיר, אך כיום ניתן לראות את שבריהם רק במוזיאון הבזיליקה, מאז הוסרו במאה ה -19.
כנסיית צליבת האל, גם היא חלק ממתחם סנטו סטפנו, שווה ביקור. המקדש נבנה במאה השמינית. בבית הכנסת, אליו מוביל גרם המדרגות הראשי, ניתן לראות את הצלב שצולם במאה ה -14 על ידי הפסל סימון דיי קרוצ'יפיסי, וציורי הקיר מהמאה ה -15. ובקריפטה, במהלך עבודות השיקום האחרונות, התגלה ציור פרסקו "מדונה דלה נווה" מהמאה ה -15.
