תיאור האטרקציה
סוף המאה ה -18 הפכה לתקופת שגשוג בהירה עבור המאמינים הישנים בריגה. בתחילת המאה ה -19 היו למאמינים הזקנים 3 בתי תפילה, והחשוב שבהם היה "בית התפילה במוסקבה על גדת הדאוגבה" (כיום בית גרבנצ'צ'וב). בתחילה, אכן נמצא בית התפילה על גדות הדאוגבה (דווינה המערבית), אם כי כעת הוא רחוק למדי.
1760 נחשבת לשנת יסוד בית המקדש. במקור היה בית המקדש בסככה מעץ. הבעלים של הבניין הזה היה תחילה סוחר הגילדה הראשונה סבווה דיאקונוב, ולאחר מכן סוחר הגילדה השנייה גברילה פנין. בשנת 1793, הקהילה של המאמינים הישנים בריגה קנתה את בניין הכנסייה מפאנין. מאוחר יותר, הבניין נבנה מחדש, בשנת 1798 הופיע מבנה לבנים. לכבודו של הסוחר גרבנצ'צ'יקוב נקרא בית המקדש בשנת 1826.
מקדש גרבנצ'צ'וב הוא אנדרטה היסטורית ותרבותית. יש בו אולם גדול עם איקונוסטזיס לתפילות, אולמות טקסים, חדרי ניהול, דירות לכמרים ושרי כנסייה. בית התפילה מחזיק באוסף הספרים, הסמלים וכתבי היד העשירים ביותר של המאות 15-19.
הקהילה פועלת במסגרת המאמינים הזקנים של גרבנשצ'יקוב. כבר בשנות השישים של המאה ה -18, הקהילה תמכה במקלט לעניים. בשנת 2000 אירחה בירת לטביה כנס המוקדש למלאת 240 שנה לקיומה של בית התפילה של קהילת המאמין הישן בריגה גרבנשצ'יקוב. לאחר ועידה זו הופיעה מסורת חדשה לקיום ישיבות לרגל ימי השנה של הכנסייה והקהילה. לכבוד יום השנה ה -250 להקמת קהילת גרבנשצ'יקוב יצא ספר נפלא ואלבום תמונות ב -4 שפות.
בתקופה הסובייטית, בבניין בית התפילה גרבנשצ'יקוב היו דירות לתושבי המקום. נכון לעכשיו, קהילת גרבנשצ'יקוב היא הקהילה המאמינה הישנה הגדולה ביותר בעולם. החברות כוללת כ -25 אלף מאמינים. השירותים האלוהיים במקדש מתקיימים על פי מסורות עתיקות, שירים ישנים מושרים.
