אחד הרושמים החזקים ביותר של מטייל בגאורגיה הוא המטבח הייחודי שלו. תרבות האוכל חשובה לגאורגים כמו תרבות השיר, הריקוד או סתם תקשורת אנושית. לא נהוג למהר לכאן, לבחור מנות מהתפריט או לבצע הזמנה בבית קפה או במסעדה, כי ארוחה היא קדושה ודורשת יחס הולם. למי שנכנס לראשונה לארץ ההרים האפורים והעמקים הפוריים, מסעדות בג'ורג'יה מתגלות כחלק מתוכנית הטיול - עשירה, אינפורמטיבית ומרגשת.
גלילה בתפריט
הניגוד של חריף וחריף וכמות גדולה של ירקות טריים הם תנאים חשובים להכנת כל מאכל גרוזיני. מגוון מתכונים יכולים לקנא בכל מטבח עולמי. הם מכבדים חרצ'ו עשיר ומרכך יוגורט מתובל. הירוקים של כוסברה, בזיליקום וטרגון משמשים הן בסלטים והן ביצירות המופת החמות של השפים הגיאורגים, ואין דומה לסולוגוני המקומי בשום מקום בעולם.
גאווה מיוחדת של מסעדות בגאורגיה היא רטבים המבוססים על פלפל חריף, שזיף דובדבן או טקמלי. אין להשוותם ליצירות המטבח הצרפתי העילי, כי העיקר באוכל לגרוזינים הוא לא זלזול, אלא רוחב הנפש, החברה האדיבה והנדיבות הבוקעים מכל כפית.
השמטת רשמיות
קשה לסווג מסעדות אמיתיות בג'ורג'יה. אם הנשמה דורשת מטבח קווקזי באמת, כדאי לבחור לא במפעלים הבולטים ביותר, שהכניסה אליהם עשויה להיות מוסתרת לחלוטין בחצר הטביליסי הישנה-ובכן, והשלט יחשך מהשנים האחרונות. ה"חינקלנאיה "הרגילה כאן מתגלה כמקום שממנו יהיה בלתי אפשרי לצאת, הן בגלל המנות הגדולות והן בגלל שהמלצרים אכפתיים וקשובים אבהיים. באמצע הארוחה הבעלים מופיע פעמים רבות מהמטבח עם בקבוק "קינדזמראולי", כי למה שלא תצטרף לאורח טוב ואדיב …
יש גם מסעדות בעלות מוניטין בגאורגיה, והאווירה בהן לא פחות מסבירת פנים. הסכום בחשבון לא ייראה לאירופי לאירופאי, מכיוון שהגיאורגים מנסים יותר ויותר להתאים את הקטגוריות של העולם הישן. באולמות כאלה שרים לעתים קרובות מקהלות גברים בערבים, שקולם מרטיב את עיני המבקרים וגורם לצביטה בוגדנית באף.
כל מסעדה גיאורגית מבטיחה מנות אוכל טרי, מנות פנטסטיות, טיפול ותשומת לב המלצרים ויחס מיוחד כלפי כל מי שמבקר. כאן נפגשים האורחים, וחברים מתרחקים, ומשום כך בדיוק כדאי להגיע לכאן בכל האמצעים.
