תיאור האטרקציה
כנסיית כניסת האל לירושלים היא כנסייה אורתודוקסית מתפקדת הממוקמת על גבעת קרסטובסקאיה, בשטח הסנטרל פארק.
בספטמבר 1773 נוסד באירקוצק מחוץ לעיר בית הקברות הראשון בכל רחבי העיר, מה שדרש הקמת כנסיית בית קברות מיוחדת. בניין כנסיית האבן בקומה אחת ללא מגדל פעמונים נבנה במרכז בית הקברות החדש. כספי הבנייה הוקצו על ידי סוחר אירקוצק מיכאיל וסיליביץ 'סיביריקוב.
הכנסייה נוסדה בספטמבר 1793. בנייתה הושלמה בשנת 1795, ולאחר מכן נחנך בית המקדש בשם כניסת האל לירושלים. מאז, בית הקברות נקרא ירושלים. עם זאת, הכנסייה התפרקה במהירות והתמוטטה חלקית לאחר רעידת האדמה. בשנת 1817 התקבלה הצעה לבניית כנסיית בית עלמין חדשה. מחבר הפרויקט של הכנסייה החדשה היה האדריכל המחוזי טומסק Deev.
הבנייה החלה בשנת 1820 והסתיימה בשנת 1835. הקמתה המהירה של הכניסה החדשה לכנסיית ירושלים נמנעה מהתמוטטות הכספת ופגיעה במבנים, שאירעה בשנת 1823. האיקונוסטזיס של הכנסייה תוכנן על ידי האדריכל המקומי AV וסילייב. ביולי 1835 התקיימה חנוכת החגיגה של הכנסייה החדשה.
בשנת 1867 פורקה הכנסייה הירושלמית הישנה, חלק מחומרי הבנייה המתאימים שימשו להרחבת המקדש החדש. בתחילה הייתה לכנסייה קפלה צדדית אחת, אך בשנת 1890 נוספו שתי קפלות צד נוספות בצד הצפוני והדרום. הראשון מהם נחנך לכבוד אם האלוהים של ירושלים, והשני על שם מיטרופן הקדוש הפלא של וורונז '. בתחילת שנות העשרים. בניין הכנסייה הולאם והועבר לשימוש קהילת הקהילה על בסיס שכירות.
בנובמבר 1931 נסגר המקדש. בשנת 1932 נסגר גם בית הקברות בירושלים. קהילת המאמינים מסרה את הכנסייה עם כל חפצי הערך והרכוש לידי נציגי הממשלה הסובייטית. כתוצאה מכך, המקדש שימש כמחסן למיליציה האזורית המזרחית סיביר, אכסניה, בסיס סקי ואחד מבנייני בית הספר לתרבות. בפברואר 1990 קיבלה הכנסייה מעמד של אנדרטה תרבותית בעלת חשיבות מקומית, ובמרץ 2000 היא הועברה לבית הבימויות אירקוצק.
