תיאור האטרקציה
טירת ג'אונפילס ממוקמת בכפר בעל אותו שם, היא ממוקמת כ -50 ק"מ מהעיר ג'לגבה, 25 ק"מ מדובלה. ציון הדרך המקומי הוא אחד המבצרים הבודדים מימי הביניים בלטביה ששרדו עד ימינו. המבצר נבנה בשנת 1301 כמבצר של המסדר ליבוני. הטירה נוסדה על ידי אמן המסדר גוטפריד פון רוג.
עובי קירות המבצר מגיע לכמעט 2 מטרים; רבים מאמינים כי אנשים רבים מוקפים בחומה. באופן כללי, למקום הזה היה פעם מוניטין רע, הודות לבעלי הטירה, משפחתם של הברונים פון דר רק. יש אגדה על איך שהטירה עברה לברון רקה. על פי האגדה, בעל הקרקע ריקה חי פעם. הוא היה חזק מאוד והיה ברשותו של השטן. היה לו כיסא כבד מאוד, שהיה קשה אפילו לשני משרתיו לשאת אותו. אז בכעס הוא לקח בקלות את הכיסא הזה והלך איתו כמו מקל.
לאחר שהונחו בעלי הקרקע לרכב על סוסים, כמה שטח הם יכולים להסתובב, כמה אדמות יהיו בבעלותם. הברון רקא הצליח להסתובב בשטח גדול מסאלדוס לדובלה ומדובלה לטוקומים, כך שג'אונפילס היה בדיוק באמצע.
כמובן שזו רק אגדה, ולמעשה הברון רקה קיבל את מבצר ג'אונפילס בצורה אחרת לגמרי. לאחר שהובס המסדר ליבוניה נשבע אדוניו האחרון, גות'רד קטלר, אמונים למלך הפולני בשנת 1561. המלך זיגיסמונד אוגוסטוס מינה את קטלר לראש הדוכסות החדשה של קורלנד. אולם לא כל בעלי הטירה הסכימו להחלטה זו. אחר כך נכנס קטלר לברית צבאית עם הברון רק. על פי הסכם זה הבטיח קטלר, לעזרת בעל הקרקע רק, להעביר אליו מחוזות מסוימים לשימוש תמידי. לאחר מכן, דוכס מדינת קורלנד לא קיים את הבטחתו, ולאחר מכן החל מאבק מזוין בין קטלר לנהר, שנמשך כמעט 10 שנים. כתוצאה מעימות זה, הצליח הנהר להשיג רק את רובע ג'ונטספילס יחד עם המבצר. מאז אותה תקופה, משפחת פון דר רק היה הבעלים של האחוזה עד 1920.
ישנם הרבה סיפורים ואגדות הקשורים למשפחת פון דר רק, ורובם לא נעימים, מפחידים ומרושעים. באופן כללי, מתיאס פון דר רק רק עצמו וצאצאיו לא נבדלו על ידי פילנתרופיה. למשל, יש סיפור כזה: הברון מתיאס בנה בנחלתו שטח מלבני וגדר אותו בקירות אבן. שם הציב 300 שבויי מלחמה שבדים שהובאו מהמלחמה. הם גרו שם באוויר הפתוח, ועשו את כל עבודות משק הבית והבנייה באחוזת Jauntspils. משלא היה עוד צורך בעבודה נוספת, הברון מתיאס הסיע את כל שבויי המלחמה לאסם והצית אותו במו ידיו. הוא הסתובב ברפת, מחמם את ידיו, ובתגובה לקריאות הגוסס אמר: "טוב, שמע את העכברים שלי חורקים!"
אחד מצאצאיו של הברון מתיאס פון דר רק הביא טלסקופ שטרם נראה. הוא שעשע את עצמו בריגול אחר הפועלים מבית המרחץ של הטירה והפחיד אותם בצרחות איומות ברגע הכי לא צפוי. יש אפילו סיפור על איך שעובד חקלאי אחד מת מהתקף לב. הברון ריגל עליה, וכשהיא שכבה לנוח, הוא צרח כך שתמות. השמועה התפשטה כי השטן עצמו מספר לברון על כל מה שקורה, והכינוי "נהר השטן" תוקן. למרות שהרקי עצמם השתעשעו מהכינוי הזה.
יש עוד סיפור אחד שאחריו ניסה Jauntspils לעקוף, במיוחד במזג אוויר גרוע. העובדה היא שאחיו הצעיר של הברון היה משועמם מאוד באחוזה, במיוחד במזג אוויר גרוע, כשאין מה לעשות, וזו הסיבה שהוא התחיל לנשק את הבקבוק לעתים קרובות יותר.אחר כך הורה הברון עצמו לבנות שטן מעל חלון שלו, שיילל בקול מפחיד במהלך הגשם ולא איפשר לו "להירגע" עם בקבוק. השמועה אומרת שהאח הצעיר הפסיק לשתות. תכונה זו שרדה עד ימינו, אך במהלך המלחמה האחרונה, המנגנון נפגע, שבזכותו הוא זעק בכי כל כך נורא. יתר על כן, סוד המנגנון אינו יכול להתגלות גם כיום.
כיום, החיים הציבוריים מתנהלים בטירת Jauntspils. לעתים מתקיימים כאן כל מיני חגים, אירועים, מופעי תיאטרון. הטירה, המוקפת משלושה צדדים במים, וסביבתה מהווים מקום ציורי ומושך לתיירים.
