תיאור האטרקציה
ההיסטוריה של וילה גוצ'יולי מתחילה בשנת 1788, כאשר רוזנת בומברדה ורונה מכרה את כל רכושה לאנטוניו מרצ'ורי מוויצ'נצה. הוא היה בעל "בתים וקרקעות לעיבוד, כרי דשא ויערות במונטה בריקו" והוציא סכומים ניכרים על שיפור אחוזותיו. בשנת 1794 קנה מרינו אמבליקופולי, ונציאני ממוצא יווני, שעל שמו נקראה הגבעה מאוחר יותר, את הבתים ורכוש אחר של מרצ'ורי. ובסביבות 1799 החלה בניית וילה שתוכנן על ידי האדריכל ג'יאנטנטוניו סלבה. אמבליקופולי נפטר בשנת 1803, ובמשך חמישה העשורים הבאים, רכושו היה בבעלות יורשיו. רק בשנת 1853 נרכשה הווילה על ידי המרקיז איגנציו גוצ'יולי, שעל שמו נקראה. באותו זמן, הווילה הייתה מפורסמת למדי, מכיוון שבשנת 1848, על גבעת אמבליקופולי פרץ קרב עז בין הכוחות האוסטרים והאיטלקים.
המרקיז גיצ'יולי שינה מעט את מראה הווילה. יורשיו היו הבעלים של הבניין עד שנת 1935, כאשר הוא, יחד עם הקרקע שמסביב, נרכש על ידי עיריית ויסנצה כדי ליצור שם את מוזיאון הריז'ורימנטו ואת תנועת ההתנגדות. באותן שנים בוצעו עבודות שיקום.
הקרקע השייכת לווילה גוצ'יולי מתפרשת על פני ארבעה דונם על ראש גבעת אמבליקופולי בגובה של 151 מטר מעל פני הים. החלק התלול ביותר, החלק הצפון מזרחי, מיוער, ורוב הגבעה שטוחה יחסית. כיום, בגינה המקיפה את הווילה, תוכלו למצוא כ -40 מינים של צמחים מקומיים ואקזוטיים. שיחים מיוצגים על ידי דפנה וטקסון, ועצים ירוקי עד מהווים כ -63% מסך הכל (בעיקר ארזים וברושים). בצד המזרחי, גינת הווילה היא המשך של היערות שמסביב: אלוני אבן ענקיים וברושים מתערבבים בשיחי בר ועצים. ברחבי השטח ישנם מסלולי טיול המתפתלים בין עצי אפר פורחים, עלים, קרני עץ ואלוני סלע נפלאים.
